מומלץ:
"ויפאסנה-האמנות לחיות"
הספר הראשון על מדיטציית ויפאסנה לפי ס.נ.גואנקה

• אתר הויפאסנה הישראלי לתלמידים ותיקים
  (דרושה סיסמא)

ראיון עם ס.נ. גואנקה

מדיטציית ויפאסנה נתגלתה על ידי גוטמא הבודהא בהודו, כמה מאות שנים לפני הספירה. כיום, אפשר למנות אלפי אנשים בני רקע דתי ותרבותי שונה, ביניהם נזירים ונזירות מדתות שונות, שלמדו את טכניקת המדיטציה העתיקה הזו מ- ס. נ. גואנקה, יליד בורמה המלמד במזרח ובמערב.

גואנקה, שנולד למשפחת סוחרים אמידה, הצליח מאוד בעסקים כבר מגיל צעיר. עם ההצלחה הכספית באה גם מחלה המלווה בכאבים, שדרשה מנות תדירות של מורפיום. כשהתברר שהוא עומד להתמכר לסם ההרגעה, יעצו לו רופאיו לבקש טיפול רפואי בחו"ל. גואנקה נסע לאירופה, לארה"ב וליפן בחיפוש אחר טיפול רפואי יעיל, אך כל הטיפולים שניסה נכשלו. כשחזר לבורמה, הציע לו חבר שינסה את מדיטציית ויפאסנה בהדרכתו של סיאג'י או בה קין, מורה למדיטציה שכיהן כחשב הכללי של ממשלת בורמה. או בה קין דחה בתחילה את גואנקה, בטענה שויפאסנה איננה טיפול לכאבי ראש אלא שיטה לטיהור הנפש. הוא הוסיף ואמר לו שאם הוא מעוניין בחכמה אמיתית, הוא יכול להישאר ולמדוט. תוך פקפוקים והיסוסים רבים הסכים גואנקה. מחלתו לא חזרה לעולם. חייו השתנו.

סיאג'י או בה קין נפטר בשנת 1971. מאז, מקדיש גואנקה את כל חייו להפצת הטכניקה הזו לאחרים. גואנקה אינו מקבל תשלום בעבור הקורסים שהוא מלמד. הוצאות מזון ולינה בעבור התלמידים המשתתפים בקורס מכוסות על ידי תרומות בלבד.

קורס ויפאסנה נמשך 10 ימים, והוא קורס מפרך. התלמיד המודט קם בשעה 4:00 לפנות בוקר, ומודט בשתיקה עד השעה 21:00. במשך היום ישנן מספר הפסקות לארוחות ולמנוחה. בשיחת הערב הראשונה מסביר גואנקה שקורס מדיטציית ויפאסנה מיושם באופן ישיר בחיי היומיום. 'בשבילנו, המדיטציה היא האומנות לחיות. עלינו לאמן את נפשנו לא לברוח מבעיות אלא לחדור עמוק פנימה, למצוא את הסיבות להן, ולעקור אותן. בנפש הצטברו משקעים שליליים רבים כל כך- כעס, שנאה, סלידה, פחד, קינאה, תשוקה; עלינו לשחרר את עצמנו מכל אלה'. התלמיד מתחיל את הקורס בהתחייבות למורה לעבוד בדיוק כפי שיתבקש. הוא מבקש, באופן רשמי, ללמוד את הטכניקה, ומתחייב להימנע מהרג, גניבה, פעילות מינית, שקר ושימוש בחומרים משכרים, במשך תקופת עשרת הימים של הקורס. בנוסף לשמירה על בסיס מוסרי זה, חייבת להישמר בקורס ויפאסנה שתיקה מוחלטת למשך תשעה ימים, למעט שיחות קצרות עם המורה.

במהלך שלושת הימים הראשונים, כושר הריכוז מתחדד באמצעות התבוננות מתמשכת בנשימה: "נשימה, נשיפה, נשימה, נשיפה. נשימה טבעית, רגילה, רק להתבונן..." אומר גואנקה. התרגול הזה מביא לריכוז התודעה, ואז מתחיל תהליך של ניתוח נפשי עמוק. גואנקה מסביר: "בשבילנו, תפקיד הריכוז הוא למנוע אי-יציבות של הנפש, לאזן אותה, כך שנוכל לחדור למעמקים, לעקור את המשקעים ולטהר אותה לגמרי. לצורך זה עלינו לגלות את האמת, לגלות את המציאות הקשורה לטבע הגופני והנפשי שלנו. עלינו למצוא מהי הסיבה לכך שמתוך בורות, אנחנו ממשיכים להוסיף קשרים לסבך שבתוכנו, וליצור מתחים נוספים."

" הנשימה היא הגשר המקשר את השדה הידוע לשדה הלא ידוע," הוא ממשיך, "פעילויות ביוכימיות ואלקטרומגנטיות רבות כל כך מתרחשות בתוך גופנו, ולנו אין שום ידע על אודותיהן." לנשימה יש קשר עמוק עם המשקעים שבתודעה, והם הופכים אותה לכבדה או למהירה. לאחר מספר ימים של התבוננות ממוקדת בנשימה, התלמיד מוכן ללמוד ויפאסנה. גואנקה מורה לתלמידים להעביר את תשומת הלב מהאזור שמתחת לנחיריים לאזור שעל הקרקפת. הוא מלמד אותם להתבונן בכאב, לחץ, חום, קור, דגדוג, רטט או בכל תחושה אחרת שהם מרגישים באותו רגע; גואנקה מדריך אותם לסקור בהדרגה כל חלק בגוף: פנים, צוואר, כתף שמאל, זרוע שמאל, כתף ימין, זרוע ימין, למטה, עד לכפות הרגליים.

הוא חוזר ומזכיר למודט להתייחס לכל סוגי התחושות באותו אופן, בין אם הן נעימות או לא נעימות. "רק התבונן... הישאר ערני, הישאר קשוב." "התודעה היא בסך הכול גלי תנודות," אומר גואנקה לתלמידים בסוף היום השביעי למדיטציה. "היקום כולו הוא מסה של תנודות. כשהתודעה חדה וקשובה יותר, תדר התנודה משתנה, מספר מחזורי הגל בדקה משתנה, ומגיע שלב שבו אנו מתחילים להרגיש מולקולות, ויברציות, גלים חשמליים; המוצקות נעלמת. אנחנו ממשיכים הלאה ומתקדמים לשלב עמוק יותר, שבו אנו חווים את האמת המוחלטת הקשורה לחומר - מסה של תנודות עדינות מאוד".

החלק השני והחשוב ביותר במדיטציה שלנו הוא פיתוח חכמה. אמת-המידה להצלחה במדיטציה אינה רמת העדינות של התחושות, אלא מידת ההשתחררות מתגובות. תרגול הויפאסנה כולו מיועד לשמור על נפש מאוזנת, תוך הבנה ברורה שהדברים משתנים כל הזמן. עלינו רק להתבונן בכימיה ובפיזיקה של גופנו, בתגובות הביוכימיות ובתגובות האלקטרומגנטיות המתרחשות בכל רגע, מבלי לזהות אותן כ-'אני, שלי'; האיזון הנפשי הזה הוא המפתח לטיהור הנפש. התרגול כולו מהווה דרך לטיהור: לא לאפשר למשקעים חדשים להיווצר, ולא לאפשר למשקעים הישנים להעמיק ולהכפיל את עצמם. אנחנו באים לכאן כדי ללמוד שיטת התמודדות עם מצבים שונים בחיי היומיום. איך לצאת לעולם שבחוץ ולהתמודד... איך לחיות את החיים האלה...

פעם אחת נשאל בודהא, מה יהווה בעבורנו אושר אמיתי? הוא השיב שהאושר הגדול ביותר הוא להגיע למצב שבו אפשר לשמור על נפש מאוזנת על אף כל העליות והירידות בחיים. בין אם נתקלים במצבים נעימים או כואבים, בין אם חווים ניצחונות או מפלות, רווחים או הפסדים, ובין אם יצא לנו שם טוב או רע. אנו הרי מועדים להיתקל בכל המצבים האלו; אבל האם נהיה מסוגלים לעמוד בהם בחיוך?

מהם הדברים שאתה מלמד למעשה, ומהי מטרתם?

אני מלמד דרך חיים, דפוסי התנהגות ואומנות לחיות. המטרה היא ללמוד איך לחיות בשלווה ובהרמוניה, איך לחיות חיים מוסריים, איך לחיות תוך שליטה בנפש, ואיך לחיות עם נפש מלאה בתכונות טובות כגון אהבה, חמלה ויצר טוב.

כיצד התלמידים לומדים ויפאסנה?

על התלמידים להצטרף לקורס מדיטציה. עליהם לחיות במחיצת המורה, להתנתק מכל קשר עם העולם שבחוץ, לפחות למשך עשרה ימים. במשך תקופה זו עליהם להימנע מפעולות לא מוסריות של גוף ודיבור. התלמידים מאמנים את עצמם בשליטה בנפש באמצעות הנשימה. הם מתחילים לתרגל ויפאסנה בהתבוננות במציאות הקשורה למבנה הגופני והנפשי שלהם. בעזרת ההתבוננות הזו הם משתחררים מהמשקעים שלהם.

אמרת שליטה בנפש באמצעות הנשימה; האם הם עושים תרגילי נשימה?

האימון אינו תרגיל נשימה. זהו למעשה אימון לפיתוח כושר המודעות. אדם מתחיל להתבונן בנשימה כפי שהיא, מבלי לנסות לשלוט בה או לווסת אותה; התבוננות בנשימה הטבעית, כשהיא נכנסת פנימה וכשהיא יוצאת החוצה... אם היא ארוכה היא ארוכה, אם היא קצרה היא קצרה. תמיד תהייה זו התבוננות בנשימה הטבעית.

כמה זמן יושבים כך התלמידים ומתבוננים בנשימה?

במשך יומיים-שלושה, על התלמידים לעבוד רק עם הנשימה.

הם ודאי מרגישים לפעמים חוסר נוחות.

הם חופשיים לשנות את תנוחת הישיבה שלהם. אין זה תרגול גופני. הם לא נדרשים לשבת בתנוחה מסוימת למשך זמן ארוך. הם יכולים לשבת בכל צורה שנוחה להם, אבל הם מנסים כמובן לשמור על צוואר וגב זקופים.

במה שונה הטכניקה הזו מטכניקות מדיטציה אחרות, כגון אלה הכוללות שימוש במנטרות? האם טכניקות אלו אינן תורמות גם הן לריכוז התודעה?

אין ספק שאדם יכול להגיע בקלות לריכוז של התודעה בעזרת שימוש באובייקטים מדומיינים. אלא שכאן המטרה היא לטהר את הנפש; הכיוון הוא אחר. מנטרות יוצרות סוג מסוים של תנודות מלאכותיות. כל מילה, כל מנטרה, יוצרת תנודה, ואם ימשיך האדם לעבוד עם מנטרה מסוימת למשך שעות ארוכות, הוא ייטמע בתנודות שהיא יצרה. לעומת זאת, בויפאסנה יש להתבונן בתנודות הטבעיות הקיימות בך - התנודות הקיימות כשאתה מתעצבן, או כשאתה מתמלא בתשוקה, בפחד או בשנאה – כדי שתהייה מסוגל להתבונן בהן ולהשתחרר מהן.

איך אתה מתבונן למעשה בתנודה?

באמצעות התחושות שבגוף. כל מחשבה יוצרת באופן סימולטני תחושה בגוף.

מדוע זה קורה?

רוח וחומר קשורים כל כך זה בזה, שאי אפשר להפרידם. כשמשהו עולה בתודעה, כעס, למשל, מועדת להופיע סימולטנית תחושה של חום או לחץ; זהו חוק טבע. ללא ספק, אינך מסוגל להתבונן בכעס מופשט, אבל כשתתחיל להתבונן בתחושות שאתה מרגיש בזמן שנוצר כעס בתודעה, הרי שתוכל לצאת בקלות מהכעס הזה.

האם מעצם ההתבוננות בכעס אתה שולט בו?

לא. שליטה היא דיכוי. כל זמן שמדובר בויפאסנה, אין לדכא ואין לבטא ללא רסן. פשוט תתבונן, ותגלה שהמשקעים הלא טהורים מתחילים להיעקר שיכבה אחר שיכבה.

האם הטכניקה הזו מתאימה לכל סוגי האנשים? האם ישנם אנשים שלא יהיו מסוגלים ללמוד את הטכניקה או לשבת שעות רבות כל כך?

כל מיני סוגים של אנשים מתרגלים את השיטה הזו. קשיים עלולים להתעורר במקרה של אדם מטורף לחלוטין, או במקרה של אדם שאינו מסוגל להבין את הנלמד; אבל כל אדם נורמלי ממוצע יכול בקלות לתרגל אותה.

אנשים רבים טוענים שאינם מסוגל לשבת עשרה ימים, או למשך כל כך הרבה שעות. מדוע כל כך הרבה אנשים שחושבים כך, באים בכל זאת לקורס מדיטציה ונשארים בו עד סופו?

אדם שלא השתתף בקורס כזה עלול לחשוש מתוכנית הישיבה העמוסה מ- 4:30 בבוקר עד 9:00 בלילה. הוא נבהל: "איך אוכל לשבת כל כך הרבה זמן בשקט, בלי לעשות שום דבר אחר?" כשאדם מתחיל להתאמן, יתכן שבתחילה, ביום-יומיים הראשונים, הנפש תתמרד, אבל לאט לאט, העבודה תיעשה קלה מאוד.

אני רואה שהרבה נשים הרות משתתפות בקורס שלך. האם הן אינן מתקשות לשבת למשך זמן כה רב? איזו השפעה יש לכך על האם ועל העובר?

הו לא, זה לא קשה בכלל. כפי שכבר אמרתי, אין זה תרגיל גופני. כל אחד יושב בהתאם לנוחותו. לויפאסנה יש השפעה נפלאה לא רק על האם ההרה, אלא גם על התינוק העתיד להיוולד. האם יוצרת למעשה ברחמה את התינוק; זהו הזמן שבו תנודות חיוביות צריכות להינתן לעובר. תרגול ויפאסנה במהלך ההיריון, כשהנפש שלווה ורגועה, מלאה אהבה וחמלה, יביא לכך שכל אותן תכונות טובות ייקלטו ויוטבעו בעובר, והוא ייוולד אדם שליו ורגוע מאוד.

מה בנוגע לפושעים מסוכנים, האם גם הם יכולים לתרגל ויפאסנה?

בוודאי. הטכניקה מיועדת לטהר את הנפש. הטכניקה מיועדת לעזור לאנשים להשתחרר מהמתחים ומהסבל שלהם. אלו שביצעו פשעים חמורים כל כך כגון רצח, אונס, הצתה וכדומה, הם אנשים אומללים מאוד; הנפש שלהם מלאה מתחים. ממשלת מדינת רג'סטאן שבהודו החליטה לנסות את טכניקת הויפאסנה. לימדתי שני קורסים בכלא המרכזי של רג'סטאן, בהשתתפותם של פושעים מסוכנים, רוצחים ושודדים. עוד לפני הקורס התחיל מחקר מדעי על אותם פושעים, והוא נמשך כשישה חודשים לאחר סיום הקורס. התוצאות העידו שחל שינוי עצום בגישה של אנשים אלו.

האם אתה חושב שאפשר לארגן קורסים גם בבתי הסוהר בארצות אחרות?

כמובן, זה אפשרי בכל מקום. אם זה עובד בהודו זה יכול לעבוד בכל מקום. אלא שדרושים תנאים מסוימים. המורה חייב להיות עם התלמידים 24 שעות ביממה. הטכניקה הזו היא כמו ניתוח כירורגי של הנפש, ולכן המורים חייבים להישאר בתפקיד כל הזמן, למקרה שיתעורר אצל התלמיד צורך בעזרה.

מהי התועלת המעשית של הטכניקה? אני רואה אנשים יושבים ומודטים, וכשהם יוצאים בסיומו של הקורס, הם נראים נפלא כל כך, הם נראים שלווים ומאושרים; אבל איך יכול אדם ליישם זאת בחיי היומיום עם כל הבלבול הקיים?

אנשים שבאים לקורס כזה של עשרה ימים, לא אמורים לבוא כדי לברוח מהסבל של העולם הזה. הם באים לכאן למעשה כדי ללמוד את הטכניקה הזו, כך שיוכלו ליישם אותה בחיי היומיום שלהם. אם הויפאסנה לא תיושם בחיי היומיום, היא תהיה חסרת משמעות. היא תיהפך לעוד טכס או פולחן ולא תעזור לאיש. לכן, כל מי שלומד את טכניקת ויפאסנה מנסה ליישם אותה בחיי היומיום.

האם אתה יכול להיות ספציפי יותר? איך יכולים איש עסקים, עובד בית חרושת, עקרת בית או רופא ליישם אותה?

לכל אדם יש בעיות כאלו או אחרות בחיים, מתחים הנובעים מסיבות שונות; כשאנחנו מתוחים, התודעה נעשית מבולבלת, וכל החלטה שנלקחת היא החלטה מוטעית, דבר הגורם לאדם להתחיל לפתח שליליות, שפוגעת בו ובאחרים. כשמודט הויפאסנה ייתקל בקשיים, הוא יישאר שליו ורגוע, ולו לרגעים מספר, ורק אז יבצע החלטה בריאה, שתלווה תמיד בפעולה חיובית.

האם זה חלק מהדת הבודהיסטית? האם אנשים מדתות שונות יכולים לתרגל זאת?

דבר אחד חייב להיות ברור - אין זו, בשום אופן, הדת הבודהיסטית, אבל אלו בהחלט הדברים שבודהא לימד. יש להבין שפירוש המילה בודהא הוא אדם מואר, אדם משוחרר; ואנשים מוארים ומשוחררים לעולם לא ילמדו דת, אלא ילמדו תמיד אומנות חיים אוניברסלית. הם לעולם לא ייסדו דת או כת. כך שאין דת בודהיסטית. זוהי למעשה אומנות חיים. כל אחד, יהיה זה אדם המשתייך לקהילה, לדת, לכת או לכל קבוצה חברתית שהיא, יכול בקלות לתרגל זאת, מפני שזו אומנות. למעשה, אנשים מכל הדתות יפיקו תועלת מהטכניקה הזו, וזו הסיבה שהוזמנתי על ידי מנהיגי דת שונים ללמד קורסים בכנסיות, במסגדים, במקדשים הינדיים, במקדשי דת הג'יין וכו'.

ישנם אנשים המרגישים שטיהור וריפוי גופני יביאו אותם להארה. האם יש בכך אמת, ומה טיב היחסים בין רוח לחומר, או נפש לגוף?

בריאות גופנית הכרחית ביותר לפיתוח בריאות נפשית. אי אפשר לבצע בצורה טובה תרגול לטיהור נפשי, אם הגוף אינו בריא. כלומר, שמירה על גוף בריא עוזרת לטיהור הנפש. אבל אם מישהו מרגיש שרק שמירה על גוף בריא תביא להארה, אני חושב שזו טעות מוחלטת, מפני שהארה נובעת מטוהר הנפש.

איך משפיעים סמים או אלכוהול על טוהר הנפש? ישנם אנשים המרגישים שסמים משחררים אותם מהרגלים ישנים.

תלמידים רבים שהצטרפו לקורסים, במיוחד תלמידים מערביים, היו בדעה שסמים מסוימים עזרו להם לחוות משהו שהם לא היו חווים אלמלא נטלו את הסם. אבל כשהם השתתפו בקורס, התברר להם שהחוויות שהפיקו משימוש בסמים הפכו אותם לעבדים לאותם סמים, והחוויות שחוו בתרגול ויפאסנה היו לא רק דומות, אלא חזקות יותר. הם גילו שבתרגול ויפאסנה הם אינם הופכים לעבד של אף גורם חיצוני, אלא הם למעשה אדונים למוחם, וההבדל הוא גדול. הם הבינו שקל יותר להשתחרר מהתמכרויות בעזרת תרגול ויפאסנה.

כיצד משפיעים חיי המין של אדם על התפתחותו בתרגול הזה?

דיכוי היצר המיני, הדחקה של צורך מיני, התנזרות בכורח, כל אלו יוצרים בעיות ומתחים, ומהווים מקור לסבל. מצד שני, גם נתינת יד חופשית לחיי מין מופקרים היא קיצוניות נוספת המזיקה באותה מידה. הרבה אנשים שחיו חיי מין חופשיים מגיעים אלי, ואני רואה שהם מאוד לא יציבים. כשהם באים לקורס ומתחילים לתרגל ויפאסנה, הם מתחילים לצעוד בשביל האמצע: לא דיכוי מיני ולא מין מופקר, אלא מין ממושמע עם שותף אחד.

אם כך, נקודת ההשקפה שלך בנושא זה שונה מאוד מזו של מורים אחרים המלמדים כיום. רבים מהם ממליצים על חיי מין חופשיים.

נכון. יחסי מין חופשיים מזיקים לבריאות הנפש; זה כמו לספק דלק לאש התשוקה. מין חופשי מזיק לאדם באותה מידה שבה דיכוי היצר המיני מזיק לו. נראה לי שאותם אנשים הממליצים על מין חופשי לא חוו מעולם את שביל האמצע של התבוננות בתשוקה. כשמתעוררת בהם תשוקה, או שהם יודעים איך לדכא אותה, או שהם נותנים לה יד חופשית בצורת חיי מין מתירניים. אם מתעוררת בך תשוקה, עליך פשוט להתבונן בתחושות שעולות בגוף באותו רגע, ואז תגלה שהתשוקה אינה מסוגלת להשתלט עליך.

האם אנשים שלא השתתפו בקורס בן עשרה ימים יכולים להתבונן בתחושות הגוף ולהצליח?

קורס בן עשרה הימים אינו טקס או פולחן. הקורס נועד לאמן וללמד אנשים איך להתבונן בתחושות. אם רק נספר להם על כך, זה לא יעבוד. חייבים ללמוד כיצד להתבונן בתחושות על ידי תרגול מעשי של ממש, אחרת אנשים יתייחסו לכך במישור האינטלקטואלי בלבד, ואילו במישור המעשי, כשהם ייתקלו בקשיים, כשמשקע מסוים יתעורר ויעלה, הוא ישתלט עליהם, מפני שהם אינם מסוגלים להתבונן בתחושות בצורה נכונה. לכן, קורס מדיטציה כזה של עשרה ימים הוא הכרחי ביותר.

האם כל אחד יכול פשוט להתנתק למשך עשרה ימים ולעשות זאת לבדו, או שיש צורך במורה?

הטכניקה היא ניתוח של הנפש שבו חודרים לשכבות העמוקות ביותר שלה, וכתוצאה מכך, משקעים עולים על פני השטח. לכן, תמיד מומלץ ללמוד את השיעור הראשון בטכניקה ממורה מנוסה. אין צורך להישאר תלוי במורה לאחר עשרת הימים הללו. אין בטכניקה הזו "גורואיזם". הטבע הוא הגורו (המורה) שלך, והדרך פרושה לפניך כדי לצעוד בה. כשמבצעים את הניתוח, חייב להיות, לפחות בתחילה, מדריך שיסביר מה קורה. יכול, למשל, לעלות תסביך של פחד עמוק, ואתה עשוי לאבד את האיזון הנפשי. לפיכך דרוש מורה שיסביר לאנשים איך לעבוד.

מה תפקיד השתיקה בקורס?

ללא שמירה על שתיקה, אי אפשר להגיע לעמקי תת-ההכרה; אתה תמיד תעסוק בפני השטח - בהכרה. כשאנשים מתחילים לתרגל מדיטציה, הם מגלים שהמוח שלהם הוא קופסת פטפטת אחת גדולה, שלא מפסיקה לפטפט אפילו לרגע. כשאתה מתחיל לדבר עם אחרים, המוח יתחיל מיד לפטפט עוד יותר. עליך להשקיט את המוח, ולצורך זה יש להפסיק לפחות את הדיבור החיצוני. ככל שתעבוד על הטכניקה הזו, תגלה שהמוח משתתק לאט-לאט.

מהי מידת החשיבות של הרגלי אכילה נכונים כשעוסקים בתרגול ויפאסנה?

כל סוג מזון שיגרום לחוסר מנוחה בנפש, כגון אוכל חריף מאוד, אינו בריא. אוכל פשוט ונקי טוב תמיד לבריאות הגוף, ובאותה מידה, בריא לנפש.

האם אתה ממליץ על אוכל צמחוני?

אוכל צמחוני עוזר לתרגול ויפאסנה.

מהם הצעדים הממשיים לקראת טיהור נפשי?

כפי שאמרתי קודם, מתחילים בכך שבאים לקורס. מתחילים את הקורס בהתחייבות להימנע מפעולות לא חיוביות. המשתתפים חיים באופן מוסרי לפחות בעשרת הימים הללו, מפני שזו למעשה הדרך ליצירת בסיס טהור להרגעת הנפש. אחר כך, מתחילים לתרגל התבוננות בנשימה, פעולה שמשקיטה במידה מסוימת את התודעה, ואחר כך מתרגלים ויפאסנה. כשמתרגלים ויפאסנה, מתחילים להתבונן בתחושות הגוף תוך שמירה על איזון נפשי; לא מפתחים משקעים חדשים, ובאותה עת, שיכבה אחר שיכבה של מצבור המשקעים הישן מתקלפת ונעקרת, ומרגישים חופשיים.

אם כך, ויפאסנה היא למעשה התבוננות בתחושות הגוף, תוך שמירה על איזון נפשי?

בדיוק. זוהי התבוננות בגוף ובכל מה שעולה ומופיע בו. זוהי התבוננות בתודעה ובכל מה שעולה ומופיע בה. שהרי כל מה שעולה בתודעה יבוא לידי לביטוי גם בצורת תחושות בגוף. לכן, העיקרון הבסיסי הוא: התבונן בתחושות שבגוף. כל דבר שיעלה בתודעה יבוא לידי ביטוי בתחושה בגוף. אם מתבוננים בתחושות, מתבוננים למעשה גם בגוף ובנפש.

יש כיום כל כך הרבה מורים; איך אפשר לדעת במי לבחור ומי באמת מורה מנוסה?

אפשר להחליט זאת רק מתוך התנסות אישית.

למה אתה מתכוון כשאתה אומר נפש מאוזנת?

נפש מאוזנת היא נפש איתנה ויציבה שאינה מניחה להשתוקקות או לשנאה להשתלט עליה. נפש מאוזנת מחליטה תמיד החלטות בריאות.

אם איננו מגיבים למצבים שונים בחיים, האם אנחנו חיים באמת?

זו שאלה טובה מאוד שחוזרת בהרבה קורסים. אנשים לא מבינים מה הפירוש של נפש מאוזנת ויציבה. לפעמים, מתוך חוסר הבנה, הם מניחים שנפש מאוזנת ומנותקת מתלות תוביל אותם לחיים לא פעילים, שהם יתחילו לחיות כמו צמח - כל העובר יוכל לקטוף אותם מפני שהם מודטי ויפאסנה והם יציבים נפשית. למעשה, זו טעות. המצב שונה לחלוטין. ויפאסנה תהפוך את החיים למשוחררים מתגובות, אבל מלאי פעילות. במצב הנוכחי, אנשים חיים מתוך תגובה בלתי פוסקת. הם מגיבים בכל רגע ורגע, וכשמגיבים בשליליות, בהשתוקקות או בשנאה, הנפש מאבדת את איזונה ואנו מזיקים לעצמנו ולאחרים. אבל במצב שבו אנו נשארים יציבים ולו למספר רגעים (בלבד), כל החלטה שנעשה באותם רגעים תהיה תמיד החלטה נכונה, וכל פעולה שתנבע מהחלטה זו תהייה תמיד חיובית. בדרך זו, החיים נהיים רצופים בפעולות חיוביות ולא הופכים לחיים חסרי פעילות, ואף לא לחיים של תגובות בלתי פוסקות.

ישנם אנשים שיטענו שלשבת ולמדוט כל היום זה אנוכי מאוד. מה התגובה שלך לכך? האם עדיף להתבודד, או לחיות בעולם שבחוץ כתלמיד ויפאסנה?

מובן שיהיה זה אנוכי מאוד אם מישהו ירצה לבלות את כל חייו במרכז מדיטציה, למדוט כל הזמן ולשכוח מהעולם שבחוץ. ויפאסנה לא מלמדת זאת. אני חוזר ומדגיש באוזני תלמידיי: אתם הולכים לבית חולים כדי להבריא ולא כדי לחיות שם כל החיים. הבריאו, והשתמשו בבריאות בחיי היומיום שלכם. אתם באים למרכז המדיטציה כדי להגיע לבריאות נפשית (להבריא את הנפש?), כך שתוכלו להיעזר בה בחיי היומיום שלכם.

האם אנשים יכולים להיות מעורבים ולפעול בנושאים חברתיים, ויחד עם זאת להקדיש זמן לויפאסנה?

אתה מקדיש זמן לויפאסנה כשאתה מצטרף לקורס כזה למשך עשרה ימים. לאחר מכן, היא הופכת לחלק מהחיים שלך. אתה אומנם יכול לנהל חיים טובים כעובד סוציאלי - אתה משרת אנשים - אבל תוכל לשרת אנשים בצורה טובה עוד יותר אם תשרת את עצמך; אם תשמור על נפש טהורה, מלאת שלווה והרמוניה, אתה תגלה שהשרות שאתה מעניק הוא חיובי ואפקטיבי כל כך, אבל אם עמוק בפנים תהיה עצבני, אם לא תהיה בך שלווה, השרות שתעניק לא יהיה בעל השפעה.

אתה רוצה שאנשים יתרגלו שעתיים ביום. איך הדבר אפשרי?

לתלמיד חדש נראה ששעתיים ביום הן יותר מדי כי הוא חושב לעצמו "אני אדם עסוק כל כך", אבל אם יש לו כוח רצון, אם הוא עובד לקראת מטרה מסוימת, ומקדיש לכך שעה בבוקר ושעה בערב, הרי שהוא יבין במהרה שהוא לא מבזבז את זמנו; תפוקת העבודה שלו תגדל בהרבה. כשהתודעה משוחררת מספקות, מבלבולים ומהיסוסים, כשהמוח נהיה נקי וצלול, אתה תבצע החלטות מהירות ונכונות; כל החלטותיך בריאות ולכן, כל פעולותיך בריאות, ותפוקת העבודה שלך והצלחתך המקצועית גדלות לאין שיעור. לכן, הקדשת שעתיים ביום לתרגול ויפאסנה אינה מבזבזת את זמנו של האדם.

איזו השפעה יש לתרגול הזה על מחלות גופניות?

ויפאסנה אינה קיימת כדי לרפא מחלות גופניות אלא כדי לרפא מחלות נפשיות, כדי לטהר, להבריא ולחזק את הנפש- זוהי מטרת הויפאסנה. מחלות גופניות רבות מקורן בנפש - הן פסיכוסומטיות, ולכן, כשהנפש מיטהרת, המחלות הללו נעקרות בקלות. אפילו אם תהיה זו מחלה גופנית גרידא, הרי שבעזרת תרגול ויפאסנה, כשהנפש נעשית רגועה, שלווה ומאוזנת יותר, תושפע מכך גם המחלה הגופנית. בשבילנו, ריפוי המחלות הגופניות הוא למעשה תופעת לוואי; המטרה העיקרית היא לטהר את הנפש.

האם אדם זקוק להכנה כלשהי כדי להשתתף בקורס הזה?

הקורס עצמו הוא ההכנה. למעשה, מתחילים מהנקודה שבה נמצאים, ועשרת ימי הקורס הם הכנה לכל החיים.

בהעדר תרגום מדויק בעברית למילה Mind, השתמשנו במילים נפש, מוח ותודעה לפי המשמעות המתאימה.

דף הבית

שאלות נפוצות

הרשמה

תאריכי הקורסים
Courses Schedule

מיקום אתר הקורסים

ס.נ. גואנקה

חומרים לעיון

גלריית סרטי וידאו בנושא ויפאסנה

מפגשי היכרות בנושא מדיטציית ויפאסנה

ויפאסנה בעולם

קורסים לילדים ונוער

מפת אתר

• קורס מדיטציה לילדים ונוער, קיבוץ עינת 17/05/08